פודקסטים
פודקסטים משפטיים מומלצים.
השואה היא אמנם אירוע היסטורי, שמונצח בספרים, במוזיאונים ובאתרי הנצחה, ויחד עם זאת, כמושג, השואה ממשיכה להתעצב ולהשתנות לאורך השנים וגם כיום בשלל זירות - ובפרט בבתי המשפט. ההכרח המתמיד של העולם המשפטי להכריע בשאלות העוסקות בשואה, יוצר בין התחומים יחסי גומלין שמשנים הן את עולם המשפט, והן את היחס לשואה, ובתווך גם את ההבנה ההיסטורית שלה.
בסדרה "שואה ומשפט - על היסטוריה וזיכרון בפני החוק", המשודרת לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ב, תשוחח ליעד מודריק עם פרופ' ליאורה בילסקי, ובמסגרתה ננסה לפרק את הקשרים וההשפעות בין העולמות: כיצד שימש החוק כלי עזר בידי הנאצים? אילו מנגנונים התפתחו כדי להתמודד עם האתגרים המשפטיים שהציבה השואה? מה תפקידה של העדות במשפטי שואה? ואיך יכול החוק לעצב זיכרון היסטורי?
בשנת 1989, ערב נפילת חומת ברלין, פרסם החוקר האמריקאי פרנסיס פוקויאמה מאמר, שסימן את נקודת המפתח שברגע כתיבתו וזיכה אותו בתהילה עולמית – "קץ ההיסטוריה?". על אף סימן השאלה שהציב בכותרתו, פוקויאמה לא ממש הביע תהייה במאמרו – למעשה הוא הכריז כי עם נפילתו של הגוש הקומוניסטי, בא לסופו המאבק האידאולוגי בין צורות משטר שליווה את המאה ה-20 וקבע את ניצחונה של הדמוקרטיה הליברלית. שלושה עשורים חלפו מאז ונדמה כי הכרזת הניצחון היתה מוקדמת. עלייתם של משטרים פופוליסטיים בכל רחבי הגלובוס, צמיחתן של הרשתות החברתיות וטכנולוגיות בינה מלאכותית והתחזקותה של התפיסה הרב-תרבותית, מציבים כולם אתגרים חדשים בפני הדמוקרטיה, שנדמית בימינו מעורערת מתמיד.
את הסדרה הנוכחית של הקורס "מבוא ל", שנערכה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, נקדיש לדמוקרטיה. ביחד עם ליעד מודריק ומיטב חוקרי המכון, נבקש להבין מהם עקרונותיה, כיצד היא משתנה במאה ה-21 בישראל ובעולם, ומהן השפעות האיומים שניצבים לפתחה עלינו, האזרחים.
השואה נוכחת מאד בישראל - החל במערכת החינוך וכלה בשיח הציבורי והפוליטי. עם זאת, אנחנו לומדים ושומעים מעט מאוד על מקרי רצח-עם אחרים שאירעו לאורך ההיסטוריה.
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשוחח ליעד מודריק עם ד"ר אייזיק לובלסקי, לסדרה בת ארבעה פרקים בנושא - "ג'נוסייד - על הפוליטיקה והזיכרון של פשעים נגד האנושות". יחד עמם ננסה להבין כיצד מאופיין רצח-עם, מהם השורשים ההיסטוריים, האידאולוגיים והפוליטיים שעומדים מאחוריו, והאם יש מכנה משותף לכל מקרי הג׳נוסייד או שכל מקרה הוא נבדל וייחודי. לצד ההיבטים התיאורטיים והמשפטיים, ננתח כמה מקרי בוחן של רצח-עם שהתרחשו במאה ה-20, ונבחן סיווגים נוספים שמציע המחקר בתחום – טיהורים פוליטיים והשמדת תרבות.
פודקאסט של תלמידי ותלמידות בית הספר למשפטים והמחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. העונה הראשונה של הפודקאסט של תלמידי משפטים ותקשורת במכללת ספיר עוסקת בחופש הבחירה במשפט. הנושא נבחן בהקשרים שונים ומגוונים, מהגבלת חופש הבחירה של הורים וילדים, דרך הגבלת חירותם של חברי כנסת להצביע לפי מצפונם, ועד שאלות של חיים ומוות ממש, כמו הזכות לבחור למות במקרה של מחלה קשה, או היחס המשפטי הראוי לאנשים שממיתים את המתעללים בהם
פודקאסט שיצרו בוושינגטון פוסט, מקדיש כל פרק למושג אחר מהחוקה האמריקאית – הגנה שווה מצד החוקים, גזע, מגדר, הזכות לשאת נשק, חופש הביטוי ועוד. הוא מצייר את הנתיבים הלא צפויים שבין ההיסטוריה והמקור של הסעיף, לבין הפרשנות והיישום שלו בחיי המעשה. קונסטיטושנל הוא אמנם מעט יותר אקדמי ממור פרקפקט, אבל הוא עדיין מספק האזנה נגישה ומרתקת.
סידרה של שיחות קצרות עם המרצים הטובים ביותר על משפטים ונושאים משפטיים שבוערים עכשיו.
מאת הפקולטה למשפטים